מרחב מוגן דירתי מותקן בדירות מגורים במטרה לאפשר היערכות למצבי חירום. חוק ההתגוננות האזרחית בישראל קובע שיש לכלול מקלט בכל בנייה חדשה או תוספת בנייה, וכן שצריך להקים ממ"ד בעת בניה חדשה או בתוספת של מעל 12 מ"ר לבניה המקורית. עם זאת, קבלנים ובעלי דירות לא תמיד מביאים בחשבון את הנושא של בידוד תרמי לממ"ד.
בידוד תרמי נועד למזער מעבר חום בין שני גופים בעלי טמפרטורה שונה. בממ"ד למשל אפשר לשפר את הרמה של הבידוד באמצעות הקפדה על מספר כללי מפתח:
א. צורות מעבר חום – חום עובר באמצעות הולכה, הסעה או קרינה. הולכת חום נמדדת כמובן בממדים של ואט למעלת צלזיוס, אך הדגש בעת בידוד ממ"ד צריך להיות על התאמה לצורת מעבר החום הרלוונטית. המשמעות היא שלא כל חומר בידוד מתאים גם לממ"ד ושנדרשת בדיקה של המפרט הטכני המלא.
ב. דרכי בידוד – הדגש העיקרי בבידוד ממ"ד הוא על בחירת השיטה המתאימה. נכון להיום משתמשים בענף הבניה בחומרים כמו פוליסטירן מוקצף, פוליאוריתן מוקצף, צמר סלעים , צמר זכוכית ורדידי אלומיניום.
ג. איטום מלא – בידוד לא אמור לבוא על חשבון רמת האיטום של הממ"ד. איטום מלא הוא תנאי להיערכות הממ"ד מפני מצבי חירום ולהתאמתו לדרישות של פיקוד העורף. איטום מלא יחד עם בידוד אפשר להשיג רק במידה ובונים ממ"ד בצורה נכונה.
בעלי ממ"ד יכולים לאטום אותו על ידי התייעצות עם אנשי מקצוע. בעוד בדירות חדשות האחריות על בידוד היא של הקבלן, בדירות קיימות השאלה היחידה היא למי כדאי לפנות. בהקשר הזה ראוי להמליץ על חברות שמכירות את הנושא של בידוד תרמי ויודעות מה מאפיין אותו בעת היישום על גבי ממ"ד. בנוסף, יש לברר מה עלויות הפרויקט ולהשתמש בהצעת מחיר מסודרת כדי למנוע הוצאות מיותרות.
לסיכום, בידוד תרמי קובע בין היתר את נוחות השימוש בממ"ד ולכן הוא חשוב. את הבידוד ניתן להשיג בדרכים שונות גם בתוך ממ"ד כל עוד משתמשים בחומרים המתאימים בצורה נכונה.